Submission to the Committee of the Rights of the Child, Israel Knesset
Manny Waks
28 November 2016
Members of the Knesset, distinguished guests, friends and colleagues,
Thank you for the opportunity to speak before you today about the issue of child sexual abuse. In particular, thanks to this committee and its chair Yifat Shasha Biton MK for their ongoing outstanding work in this area.
Some brief background about myself and my organisation. I’ve lived most of my life in Australia. Growing up in an ultra-Orthodox family with 17 children, I was sexually abused by two members of my Chabad community, including by a senior official there. These crimes were covered up. In 2011, when I was a vice president of the Executive Council of Australian Jewry, I spoke out publicly about these injustices – shattering the perpetual and dangerous code of silence, I became a whistle-blower, which came at a great personal expense to me and my family. As a result, we have seen a significant shift in the way this issue is addressed within the Jewish community – in Australia and beyond. However, while there has indeed been significant progress on this issue in recent years, there is still a great deal more that must be done. Sadly, my story isn’t unique – it represents the story of many others who rarely speak publicly about it. So this is their story, too, and today, I am their voice, too.
In this context it’s important to highlight some of the basic statistics. In Israel around one in five children experience some form of sexual abuse. That’s 20% of the population. These statistics are identical to statistics in the US, Australia and elsewhere.
This is one of the main reasons for establishing my organisation Kol v’Oz earlier this year since making Aliya with my family. There are many outstanding organisations working in this field, and often their contribution is critical. What differentiates us from the others, however, is that we’re global in our approach. We prefer to focus on the big picture and to better empower, represent, connect and coordinate between the many local organisations – in Israel and abroad. We have dealt with issues ranging between New York’s archaic statute of limitations and significant cases of abuse and/or cover-ups in a number of countries. We are currently also planning to host a global summit and academic symposium in February in New York. I should emphasise that our work is focused on the Jewish community globally.
As we know, the Jewish community is global and highly mobile, and Diaspora communities have strong ties with Israel. As has been amply documented, it is not uncommon for abusers to move between countries to avoid the consequences of their actions, often continuing their abusive practices with impunity. Victims similarly move between countries, often bringing the profound impact of their abuse with them. In particular, Jewish perpetrators and victims regularly travel to and from Israel. This makes it essential and urgent both to act on a global scale, and also to take special cogniszance of the distinct role of the Jewish State for both abusers and their victims.
Below are some of the key issues that I believe should be seriously considered by this committee:
I believe this is a great opportunity for the Israeli Knesset and Government to take a leading global role in this area; to lead by example – indeed to be a light unto the nations. I should note that even the Vatican established their global Pontifical Commission for the Protection of Minors. This is the Jewish community’s opportunity to right past wrongs of our community and our leaders.
I would be more than happy to respond to any questions, and I look forward to continuing to work closely with this committee and other stakeholders to ensure that we achieve justice for the past, and that our children are safer into the future.
Thank you.
Thank you for the opportunity to speak before you today about the issue of child sexual abuse. In particular, thanks to this committee and its chair Yifat Shasha Biton MK for their ongoing outstanding work in this area.
Some brief background about myself and my organisation. I’ve lived most of my life in Australia. Growing up in an ultra-Orthodox family with 17 children, I was sexually abused by two members of my Chabad community, including by a senior official there. These crimes were covered up. In 2011, when I was a vice president of the Executive Council of Australian Jewry, I spoke out publicly about these injustices – shattering the perpetual and dangerous code of silence, I became a whistle-blower, which came at a great personal expense to me and my family. As a result, we have seen a significant shift in the way this issue is addressed within the Jewish community – in Australia and beyond. However, while there has indeed been significant progress on this issue in recent years, there is still a great deal more that must be done. Sadly, my story isn’t unique – it represents the story of many others who rarely speak publicly about it. So this is their story, too, and today, I am their voice, too.
In this context it’s important to highlight some of the basic statistics. In Israel around one in five children experience some form of sexual abuse. That’s 20% of the population. These statistics are identical to statistics in the US, Australia and elsewhere.
This is one of the main reasons for establishing my organisation Kol v’Oz earlier this year since making Aliya with my family. There are many outstanding organisations working in this field, and often their contribution is critical. What differentiates us from the others, however, is that we’re global in our approach. We prefer to focus on the big picture and to better empower, represent, connect and coordinate between the many local organisations – in Israel and abroad. We have dealt with issues ranging between New York’s archaic statute of limitations and significant cases of abuse and/or cover-ups in a number of countries. We are currently also planning to host a global summit and academic symposium in February in New York. I should emphasise that our work is focused on the Jewish community globally.
As we know, the Jewish community is global and highly mobile, and Diaspora communities have strong ties with Israel. As has been amply documented, it is not uncommon for abusers to move between countries to avoid the consequences of their actions, often continuing their abusive practices with impunity. Victims similarly move between countries, often bringing the profound impact of their abuse with them. In particular, Jewish perpetrators and victims regularly travel to and from Israel. This makes it essential and urgent both to act on a global scale, and also to take special cogniszance of the distinct role of the Jewish State for both abusers and their victims.
Below are some of the key issues that I believe should be seriously considered by this committee:
- Better international coordination – with law enforcement agencies, local Jewish organisations and other relevant stakeholders.
- Better background checks – not only in terms of convictions but also of allegations.
- Public sex offender registry – this should be available not only to law enforcement agencies.
- Abolishment of the statute of limitations in all child sexual abuse offences – it’s important to highlight that only a small minority of victims ever disclose their abuse to anyone, many of them requiring 20 years on average to do so.
- Commission of Inquiry – based on the Australian Royal Commission into Institutional Responses to Child Sexual Abuse model
- More research
- More funding
I believe this is a great opportunity for the Israeli Knesset and Government to take a leading global role in this area; to lead by example – indeed to be a light unto the nations. I should note that even the Vatican established their global Pontifical Commission for the Protection of Minors. This is the Jewish community’s opportunity to right past wrongs of our community and our leaders.
I would be more than happy to respond to any questions, and I look forward to continuing to work closely with this committee and other stakeholders to ensure that we achieve justice for the past, and that our children are safer into the future.
Thank you.
רבותי חברי הכנסת, אורחים נכבדים, חברים, נציגי הארגונים,
ראשית, תודה לכם על ההזדמנות שנתתם לי לדבר בפניכם על נושא ההתעללות המינית בילדים. תודה מיוחדת לוועדה לזכויות הילד וליושבת הראש שלה, חברת הכנסת יפעת שאשא-ביטון, על עבודה יוצאת מן הכלל בתחום זה.
אתחיל את דברי בכך שאספר לכם רקע קצר על עצמי ועל הארגון שבראשו אני עומד.
חייתי את רוב חיי במלבורן, אוסטרליה. נולדתי וגדלתי במשפחה חרדית עם 17 ילדים. במהלך שנות ילדותי עברתי התעללות מינית מתמשכת על ידי שני חברי קהילת חב"ד, אחד מהם כיהן כפקיד בכיר. מעשים אלו הוסתרו והושתקו ע"י הקהילה.
בשנת 2011, כשכיהנתי כסגן נשיא הוועד המנהל של יהדות אוסטרליה, הוצאתי לפומבי את הסיפור על המעשים הנוראיים שנעשו לי, ובזאת ניפצתי את קוד השתיקה. בכך הפכתי משת"פ בקרב הקהילה היהודית, דבר אשר גבה ממני וממשפחתי מחיר כבד.
כתוצאה מכך, אנו עדים לשינוי משמעותי בהתייחסות ובתפיסה של בעיה זו בקרב הקהילה היהודית - באוסטרליה ומחוצה לה. יחד עם ההתקדמות שחלה נותרה עוד עבודה רבה לעשות.
למרבה הצער, הסיפור שלי הוא לא ייחודי - הוא מייצג את סיפורם של רבים אחרים אשר לעתים רחוקות מדברים בפומבי על זה. אז זהו גם סיפורם, והיום, אני גם קולם.
בהקשר זה חשוב לי להדגיש כמה סטטיסטיקות בסיסיות. בישראל אחד מכל חמישה ילדים חווים צורה כלשהי של התעללות מינית. מדובר על 20% מכלל האוכלוסייה! נתונים אלו זהים לסטטיסטיקה בארצות הברית, אוסטרליה ומדינות נוספות.
זוהי אחת מהסיבות העיקריות להקמת הארגון שלי "קול ועוז" בתחילת השנה, בסמוך לעלייתי עם משפחתי ארצה. ישנם ארגונים רבים מצטיינים העוסקים בתחום זה, ולעתים קרובות תרומתם היא קריטית. מה שמבדיל את קול ועוז מהארגונים האחרים, הוא שאנחנו נוקטים בגישה עולמית. אנחנו מעדיפים להתמקד בתמונה הגדולה, במקרו, ובכך לחבר, לתאם ולייצג בין ארגונים מקומיים רבים - בארץ ובחו"ל. אנו מתמודדים עם בעיות שונות, החל מחוק ההתיישנות הנוראית הקיימת בניו יורק, ועד ארועים משמעותיים של התעללות ו/או טיוחים והשתקות במדינות שונות. בימים אלו אנו נערכים לארח ארוע פסגה עולמי במסגרתו יערך גם סימפוזיון אקדמאי בפברואר בניו יורק.
כפי שציינתי, העבודה שלנו מתמקדת בקהילה היהודית ברחבי העולם.
כידוע, הקהילה היהודית היא גלובלית וניידת, ולקהילות היהודים בתפוצות יש קשרים הדוקים עם ישראל. כפי שתועד במקרים רבים, אין זה נדיר שמתעללים עוברים להתגורר במדינות אחרות בכדי להמנע מהתוצאות של מעשיהם. לעתים קרובות, הם אף ממשיכים במעשי ההתעללות שלהם ללא חשש מעונש. עבור קורבנות, לעומת זאת, מעבר דומה בין מדינות יביא איתו לעתים קרובות השפעה הרסנית בשל ההתעללות שחוו. תופעה זו מקבלת משמעות גדולה בקרב מתעללים וקורבנות יהודיים הנעים דרך קבע לכיוון ישראל וממנה. תופעה זו מצריכה טיפול דחוף ומשמעותי בקנה מידה עולמי, לרבות מתן תשומת לב מיוחדת לתפקיד המשמעותי של מדינת היהודים בטיפול המתעללים וקורבנותיהם.
להלן חלק מהנושאים המרכזיים שאני מאמין צריכים להישקל על ידי ועדה זו:
אני מאמין שזו הזדמנות מצוינת עבור כנסת ישראל והממשלה לקחת תפקיד גלובלי מוביל בתחום זה; להוביל על ידי מתן דוגמא - להיות אור לגויים. אני מבקש לציין כי גם הוותיקן הקים את ועדת האפיפיור העולמית להגנה על קטינים. זו ההזדמנות של הקהילה היהודית לתקן את טעויות העבר של הקהילה ושל מנהיגינו.
אשמח לענות על כל שאלה, ואני מצפה להמשיך לעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם ועדה זו ובעלי עניין אחרים בארגונים השונים על מנת להבטיח להשיג צדק על עוולות העבר, ולסלול דרך בטוחה לילדינו אל העתיד.
תודה רבה לכם.
ראשית, תודה לכם על ההזדמנות שנתתם לי לדבר בפניכם על נושא ההתעללות המינית בילדים. תודה מיוחדת לוועדה לזכויות הילד וליושבת הראש שלה, חברת הכנסת יפעת שאשא-ביטון, על עבודה יוצאת מן הכלל בתחום זה.
אתחיל את דברי בכך שאספר לכם רקע קצר על עצמי ועל הארגון שבראשו אני עומד.
חייתי את רוב חיי במלבורן, אוסטרליה. נולדתי וגדלתי במשפחה חרדית עם 17 ילדים. במהלך שנות ילדותי עברתי התעללות מינית מתמשכת על ידי שני חברי קהילת חב"ד, אחד מהם כיהן כפקיד בכיר. מעשים אלו הוסתרו והושתקו ע"י הקהילה.
בשנת 2011, כשכיהנתי כסגן נשיא הוועד המנהל של יהדות אוסטרליה, הוצאתי לפומבי את הסיפור על המעשים הנוראיים שנעשו לי, ובזאת ניפצתי את קוד השתיקה. בכך הפכתי משת"פ בקרב הקהילה היהודית, דבר אשר גבה ממני וממשפחתי מחיר כבד.
כתוצאה מכך, אנו עדים לשינוי משמעותי בהתייחסות ובתפיסה של בעיה זו בקרב הקהילה היהודית - באוסטרליה ומחוצה לה. יחד עם ההתקדמות שחלה נותרה עוד עבודה רבה לעשות.
למרבה הצער, הסיפור שלי הוא לא ייחודי - הוא מייצג את סיפורם של רבים אחרים אשר לעתים רחוקות מדברים בפומבי על זה. אז זהו גם סיפורם, והיום, אני גם קולם.
בהקשר זה חשוב לי להדגיש כמה סטטיסטיקות בסיסיות. בישראל אחד מכל חמישה ילדים חווים צורה כלשהי של התעללות מינית. מדובר על 20% מכלל האוכלוסייה! נתונים אלו זהים לסטטיסטיקה בארצות הברית, אוסטרליה ומדינות נוספות.
זוהי אחת מהסיבות העיקריות להקמת הארגון שלי "קול ועוז" בתחילת השנה, בסמוך לעלייתי עם משפחתי ארצה. ישנם ארגונים רבים מצטיינים העוסקים בתחום זה, ולעתים קרובות תרומתם היא קריטית. מה שמבדיל את קול ועוז מהארגונים האחרים, הוא שאנחנו נוקטים בגישה עולמית. אנחנו מעדיפים להתמקד בתמונה הגדולה, במקרו, ובכך לחבר, לתאם ולייצג בין ארגונים מקומיים רבים - בארץ ובחו"ל. אנו מתמודדים עם בעיות שונות, החל מחוק ההתיישנות הנוראית הקיימת בניו יורק, ועד ארועים משמעותיים של התעללות ו/או טיוחים והשתקות במדינות שונות. בימים אלו אנו נערכים לארח ארוע פסגה עולמי במסגרתו יערך גם סימפוזיון אקדמאי בפברואר בניו יורק.
כפי שציינתי, העבודה שלנו מתמקדת בקהילה היהודית ברחבי העולם.
כידוע, הקהילה היהודית היא גלובלית וניידת, ולקהילות היהודים בתפוצות יש קשרים הדוקים עם ישראל. כפי שתועד במקרים רבים, אין זה נדיר שמתעללים עוברים להתגורר במדינות אחרות בכדי להמנע מהתוצאות של מעשיהם. לעתים קרובות, הם אף ממשיכים במעשי ההתעללות שלהם ללא חשש מעונש. עבור קורבנות, לעומת זאת, מעבר דומה בין מדינות יביא איתו לעתים קרובות השפעה הרסנית בשל ההתעללות שחוו. תופעה זו מקבלת משמעות גדולה בקרב מתעללים וקורבנות יהודיים הנעים דרך קבע לכיוון ישראל וממנה. תופעה זו מצריכה טיפול דחוף ומשמעותי בקנה מידה עולמי, לרבות מתן תשומת לב מיוחדת לתפקיד המשמעותי של מדינת היהודים בטיפול המתעללים וקורבנותיהם.
להלן חלק מהנושאים המרכזיים שאני מאמין צריכים להישקל על ידי ועדה זו:
- קידום התיאום הבינלאומי - עם רשויות אכיפת החוק, ארגונים יהודים מקומיים ובעלי עניין רלוונטיים אחרים.
- שיפור קבלת מידע ובדיקות רקע לאנשים המבקשים להגיע לישראל - לא רק במונחים של הרשעות, אלא גם בשלב קיומם של טענות.
- רישום ציבורי לעברייני מין – מידע זה צריך להיות זמין לא רק לגורמי אכיפת החוק.
- ביטול של חוק ההתיישנות בעבירות של התעללות מינית בילדים - חשוב להדגיש כי רק מיעוט קטן של קורבנות יחשוף אי פעם את ההתעללות שחווה, רוב הקורבנות יעשו זאת כעבור 20 שנה.
- הקמת ועדת חקירה להתעללות מינית בילדים - המבוססת על המודל של הוועדה המלכותית האוסטרלית לתוך תגובות מוסדיות של התעללות מינית בילדים.
- ביצוע מחקרים נוספים
- הקצאת מימון נוסף לתחום
אני מאמין שזו הזדמנות מצוינת עבור כנסת ישראל והממשלה לקחת תפקיד גלובלי מוביל בתחום זה; להוביל על ידי מתן דוגמא - להיות אור לגויים. אני מבקש לציין כי גם הוותיקן הקים את ועדת האפיפיור העולמית להגנה על קטינים. זו ההזדמנות של הקהילה היהודית לתקן את טעויות העבר של הקהילה ושל מנהיגינו.
אשמח לענות על כל שאלה, ואני מצפה להמשיך לעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם ועדה זו ובעלי עניין אחרים בארגונים השונים על מנת להבטיח להשיג צדק על עוולות העבר, ולסלול דרך בטוחה לילדינו אל העתיד.
תודה רבה לכם.